X

הרשמה לאמנים, הרכבים ולהקות בלבד



לסיום ההרשמה עליכם לאשר ולהסכים לתקנון האתר

שיחזור סיסמה שאבדה


חדשות מתפרצות

חיית במה: חיה מילר הוכיחו שיש תקווה לרוק בישראל

שי ראב 14:13:58 07/06/16  תגובות


מופע ההשקה לאלבום השני של "חיה מילר" היה מפגן אנרגיות מרשים שהזכיר שאפשר לנענע ראשים גם בעברית. עם כמה המנוני רוק אמיתיים ובחיזוק נצ'י נצ' הלהקה עמדה במבחן הבארבי הראשון שלה בהצלחה.
 
ערב של יום שרב קיבל את באי הבארבי, שהתמלא בכל מי שהאוזניים שלו רעבות למשהו טעים אבל לא הספיק להזמין כרטיסים לפרימוורה לפני שאזלו. שבת חמה ודביקה כזו הייתה ההכנה המושלמת למופע ההשקה לאלבומם השני של להקת חיה מילר – "1+". הציפיות היו גבוהות אחרי שהאלבום ששוחרר היה מפתיע באיכותו ואדיקותו, והסקרנות לגבי גרסאות הלייב עלתה ככל שהערב התקרב. האנרגיות הציפו את רצפת העץ של הבארבי כבר מההתחלה, עם הסינגל הראשון "לילה מבחירה". השלישייה קצת התרגשה בשירים הראשונים, אבל ככל שההופעה התקדמה הקהל נכנס לשירים, הסולן קוסטה קפלן הוריד חולצה, והיה ברור שעוד ערב נהדר נרשם בדפי המועדון.

 

כיאה להופעת השקה, מרכז הכובד היו השירים מהאלבום הטרי והנהדר "+1", מחוזקים בשירים בודדים מאלבום הבכורה "חיי מדף". השירים החדשים נשמעו מלוטשים במיוחד, במיוחד שיר הנושא "+1", "עוד ער" ו-"כסף מאמא". אכזבה קלה נרשמה כשדווקא "שמועה", לטעמי השיר הטוב באלבום והמנון רוק מהשורה הראשונה, קיבל גרסה קצרה ומקום מוזנח באמצע הסט-ליסט. גם ההחלטה לסיים עם "זה הכל", השיר השקט הסוגר את האלבום הייתה מעט תמוהה, למרות שיש המעדיפים לסיים הופעות בנינוחות. עדיין לא החלטתי מה דעתי על האירוח של נצ'י נצ', מעבר לכך שעצם החלטה מעניינת. "אצלנו בראפ נותנים חיזוקים בסוף משפטים אז ביקשו שאני אבוא לעזור", הוא אמר, והתוצאה הייתה מוזרה כמו שזה נשמע, כשהוא שוטט קצת משועמם בשיר חמוד כמו "אל הנהר ובין העצים". כנראה שהכל היה שווה כדי שיחזור בהדרן כדי לעשות את "Sabotage" של הביסטי בויז בגרסה מעוברתת – "חבלה!". 
 
 
מעל הכל, בלט התמהיל בין השלושה, שעושה חשק לבלות איתם קצת בחדר ההקלטות רק כדי לספוג עוד כמה שעות של הדינמיקה ביניהם. לפרקים ההופעה מרגישה כמו הצגה המגוללת עלילה של שלושה חברים: קוסטה קפלן הסולן, שנדמה אדם מופנם שכל פעם פורץ מחדש את הגבולות שלו, מרושל בלב אבל מדויק עם הגיטרה; סתו בן-שחר המתופף, הזייה מהלכת על שתיים ואוברול קצר, אחוז תזזית ומתעתע בגבולות השפיות; ואודי בונן על הבס והקלידים שנראה מרחף בעולם אחר ומקביל לאירוע, מתקמצן בהבעת רגש לגבי הנעשה סביבו, גם כשהשניים האחרים מיהרו לחיבוק קבוצתי בתום ההופעה. משהו בחיבור בין השלושה נראה לא הגיוני אבל כנראה שדווקא הקונטרסט הזה מצליח להוציא מהם כזאת מוזיקה – מבט מפוכח, מדויק ומריר למציאות, מהול בטירוף.



"אני מעלה עוד קצת את המגבר שלי, זה הערב שלי אז מגיע לי", אמר קוסטה בפעם השלישית שביקש מהסאונדמן עוד גיטרות. הוא צדק - זה באמת היה הערב שלו. כל מי שמעורה בביצת האינדי יגיד שאי אפשר שלא להעריך את חיה מילר, אבל קשה להרבה עם השירה של קוסטה. בין הכריזמה הכלואה לבין המילים שנבלעות לפעמים, הרבה מאזינים שמחפשים דמות סולן קלאסי מתקשים להתחבר. גם אני הייתי כך בהתחלה, עד שנתתי ללהקה כמה ניסיונות כנים. החלטתי שלא כל יום אני רוצה כסולן את אלכס טרנר, עם השיער שמונח בדיוק לפי פקודות הג'ל והקול המושלם שמושך את הברות המילים עד שהן מגיעות לאוזן. יש ימים שאני רוצה להיות קוסטה קפלן – כי גם אני, אנושי כמוהו – מרושל, לפעמים ביישן ולפעמים בולע מילים. בהופעה הזו השלישייה הוכיחה לי את מה שכבר הרגשתי מזמן וחששתי להגיד בפה מלא – חיה מילר היא הלהקה הישראלית שהכי מלהיבה אותי בימים אלה.
 


* קרדיט תמונות: גאיה סעדון
 
 

תגובות

  • אלבום ביום - פינת האלבום היומי - מוזינג מגזין מוזיקה
  • "פילים במדבר" - סרט דוקומנטרי בהפקת Moozing על פסטיבל אינדינגב - מוזינג מגזין מוזיקה
Moozing © Copyright 2014, All Rights Reserved בניית אתרים  בניית אתרים מוזינג - מגזין מוזיקה פותח ע"י