X

הרשמה לאמנים, הרכבים ולהקות בלבד



לסיום ההרשמה עליכם לאשר ולהסכים לתקנון האתר

שיחזור סיסמה שאבדה


חדשות מתפרצות

קולו מאיר: 15 השירים הגדולים של מאיר בנאי ופרידה מאחד היוצרים הגדולים במוזיקה הישראלית

יהונתן גיסין 23:23:07 12/01/17  תגובות


גם בימיו האחרונים כשנאבק במחלת הסרטן, המשיך מאיר בנאי לכתוב שירים, לסובבים אותו עוד היו תקוות שהוא עוד יחזור להקליט, יחזור לבמה, יחזור לחיים. "הוא חזר לכתוב שירים מקוריים בועטים אחרי הרבה שנים. כל כך קיוויתי שיוכל לעשות את זה", אומר חבר קרוב שליווה את בנאי בשנה האחרונה.

מאיר בנאי איננו. הבעיה שזה לא רק מאיר זו גם תקווה שהייתה עד כה, תקווה ברורה כזאת שמאיר בנאי יחזור לכתוב, להלחין ולבצע ובעיקר להופיע. אך בלילה אחד נקטף מאתנו. גנום בלתי נפרד במוזיקה הישראלית, קול ומנעד שאין כמותו במוזיקה הישראלית. הקול של מאיר בנאי הוא כל כך ייחודי שהוא סוג של מותג. אתה לא יכול להתבלבל כשאתה שומע את הקול שלו ברדיו, המוזיקה שלו ייחודית, עוצמתית, הקול והמוזיקה של מאיר בנאי יצרו את הבלדות הכי מצמררות, עמוקות וכואבות. בתקופה האחרונה נעלם מאיר בנאי שלא בצדק ממפת המוזיקה המקומית, כיום ברור לכולם מדוע.
 
מאיר בנאי הלך לעולמו בגיל 55 ממחלת הסרטן. גיל לא פייר בעליל. הוא הותיר אחריו אישה ו- 2 ילדים. אמן ויוצר אדיר, איש צנוע ביותר שהתרחק מאור הזרקורים ועסק רק במוזיקה וגם כשהתראיין, התעקש לדבר רק על המוזיקה שלו. חבר קרוב שליווה את מאיר בשנה האחרונה מספר כי בנאי חזר לכתוב שירים, בועטים ממש כמו בימיו הראשונים. השירים הללו יהיו חייבים לצאת בדרך כזאת או אחרת. לא חסרים כישרונות לבית בנאי כיום כולל בנו של בנאי שיוכלו לבצע את המשימה הזאת. חלק מהשירים של בנאי הם צלע מפס הקול הישראלי של כולנו.
 
בחרתי את 15 השירים של בנאי שעיצבו את פס הקול הבנאי שלי:

 

אל המנוחה

לטפי אותי, הגשם שירד
כבר שנים אני ברחובות נודד
אל המנוחה, אל הנחלה, אל המנוחה,
מביט לתוך עינייך, חבוק בזרועותייך,
אני יודע שאני נשאר איתך...

נשקי אותי השמש שתשקע
כבר שנים שנים שנים אני
רץ בלי מטרה, אל המנוחה, אל הנחלה אל המנוחה,
מביט לתוך עינייך, חבוק בזרועותייך,
אני יודע שאני נשאר איתך....
נשאר איתך...
נשאר איתך...
נשאר איתך...




 
גשם

כביש אספלט, מול חומה קבצנים בפינה 
אני צועק בכל העיר שיסתכלו עלי, רק עלי. 

משתתף בקרבות / נצחונות, מפלות 
אני צועק בכל העיר / שיסתכלו עלי, רק עלי. 

גשם, רד כבר גשם / כי צריך לשטוף הכל 
לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם 
רד כבר גשם / כי העיר כבר עייפה 
היא פוחדת מעצמה / רוצה לנשום. 

זכרונות, אפלה / שוב שואל, אין תשובה 
אני צועק בכל העיר / שיסתכלו עלי, רק עלי 

גשם, רד כבר גשם... 

אני צועק בכל העיר / שיסתכלו עלי, רק עלי

 


השמש עוזבת

בים להיות איתך
ללקק מגופך את המלח
עינייך יפות יפות
אני מבקש רק לתת לך.
הו את...
העיר מתכסה אורות
הלילה חוזר לשחק שוב
משחק שברור רק לו
את ואני לבדנו.
הו את...
השמש עוזבת...
מראה לי צדפים ביד
אומרת תראה זה רק לנו
גלים מגיעים לחוף
הקצף לוחש בשבילנו.
הו את...
השמש עוזבת... 




 

חלומות אחרים

הולך ברחובות העיר 
איבדתי עניין בכל 
הבנינים עלי סוגרים 
יותר פשוט לא יכול 
ניגש למכונית פותח אותה 
סביב הכל שקט 
אני יודע, זה הזמן לצאת. 

לא רוצה להקשיב לקולות 
שקוראים לי עכשיו לעצור 
כי הרגע הזה מחכה לי מזמן 
הולך בלי לדעת לאן. 

יוצא אל הכביש, 
עכשיו הרחובות רחוק מעבר לחלון 
והאורות הנוצצים משחקים עם 
הדמיון. 
שלטי נאון ופרצופים זרים 
מסנוורים מבלבלים 
אבל הלילה הם לא מנצחים. 

לא רוצה להקשיב לקולותƔ. 

זאת הדרך שאני בה נוסע 
אל חלומות אחרים 
זה הקסם שאני בו נוגע 
והוא אותי מוביל. 

בכביש המהיר חולף בטיסה 
הנוף מתרחק מאחור 
עוזב את העיר יוצא למסע 
בתוך מכונית כמו שיכור. 

לא רוצה להקשיב לקולות... 

זאת הדרך שאני בה נוסע 
אל חלומות אחרים 
זה הקסם שאני בו נוגע 
והוא אותי מוביל. 





רואים רחוק רואים שקוף

צר היה כל כך 
הייתי אז מוכרח 
לפרוש כנפיים ולעוף 
אל מקום שבו 
אולי כמו הר נבו 
רואים רחוק רואים שקוף. 

בן אדם כעץ שתול על מים 
שורש מבקש 
בן אדם כסנה מול השמיים 
בו בוערת אש. 

אז דרכי אבדה 
חיי היו חידה 
צמא כמו הלך במדבר 
אל מילת אמת 
שכוח בה לתת 
לשאת פנים אל המחר. 

בן אדם... 

בערה בי אש 
יצאתי לבקש 
ימים סערתי כסופה 
שבתי אל ביתי 
למצוא שאת איתי 
עד בוא הדרך אל סופה. 

בן אדם... 






אהבה קצרה

מה את מנסה לומר
לא אכפת לי מה
מאוחר כל כך עכשיו
ואין כאן אהבה
מבטים נפגשים
ואנחנו שני זרים.

את היית יפה כל כך
אז במסיבה
בעינייך השתויות
הצעת לי אהבה
האורות עמומים
ואנחנו כבר עוזבים.

רוח בשדרה,
את כאן לצידי
לילה יעבור
בביתך או בביתי
ובנגיעה
יש בה גם תקווה
שאת האחת שחיפשתי בדרכי.

אבל זה סיפור נוסף
של אהבה קצרה
והאש שבערה
כמעט מיד כבתה
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות

שוב למעגל
בו אני לכוד
בן לוקח בת
ורוקד איתה ריקוד
שוב מהתחלה
דלת תיפתח
וכשאכנס, להיכן אני נכנס?

בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות






מסע אל העולם

מסע אל העולם
בתוך סירה קטנה
מסע אל הנשמה
בתוך דימעה
רוצה לחוש עכשיו
כאב וגם שמחה
רוצה לראות הכל
בתוך הממלכה

תן לי את ידך
ואראה לך
את כל הפלאים
את כל הניסים
שכאן

עצים מהבהבים
בשלל אורות קסומים
הים עכשיו גועש
מכה את הסלעים
בתולות הים שרות
עמוק במצולה
לא אל תקשיב להן
זה מסוכן.

תן לי את ידך..

אתה צולל עכשיו
עמוק לתוך הים
לגעת בצלילים
המכושפים
הרוח חזקה
מכה את הגלים
מסע אל הנשמה
בתוך דמעה.

תן לי את ידך... 





שירו של שפשף

מה אני, אני רק בן אדם
אני חי ועובד כמו כולם
ורואה עתיד וחושב תמיד
שהכוונה נותנת אמונה.

לא מבין מה קורה וחושב
מי שומע את מה שבלב
ורואה עתיד וחושב תמיד
שהכוונה נותנת אמונה.

ואם רק נסתכל אם לא נבהל
ונראה לעולם שביחד כולם
אז יחד כן ללכת יחד
כן ללכת יחד אל האור
יחד זה הזמן ביחד
ואיתך ביחד לאהוב.

אין לי פחד ויש לי תחושה
שהדרך תהיה לי קשה
ורואה עתיד וחושב תמיד
שהכוונה נותנת אמונה
ורואה עתיד וחושב תמיד
שהכוונה נותנת אמונה.

ואם רק נסתכל אם לא נבהל
ונראה לעולם שביחד כולם
אז יחד כן ללכת יחד
כן ללכת יחד אל האור
יחד זה הזמן שיחד
ואיתך ביחד לאהוב.



 
מנגינת הנדודים

בגינה אור של ירח
הוא מביט ומבין
שהיא בו שוב מתנגנת
מנגינת הנדודים.

הוא נכנס ושם בבית
ריח טוב של תבשילים
אבל היא לא מניחה לו
מנגינת הנדודים.

הפעם אם תלך
אהובתו בוכה
הפעם שוב לא אחכה.

הנהר שט אל הקשת
בין עצי ערמונים
התחושה המתחלפת
מנגינת הנדודים.

הפעם אם תלך...

ובסוף הוא לא נוסע
הוא נשאר ומבין
לעולם היא תתנגן בו
מנגינת הנדודים.



 
אצלך בעולם

כל הלילה היינו תחת כישוף 
כל הלילה גילינו סודות של הגוף 

תני לי יד תני לי מקום 
תני לי יד תני לי מקום 
אצלך בעולם 
תני לי יד תני לי מקום 
תני לי יד תני לי מקום 
אצלך בעולם 

השדים של הלילה יוצאים כבר לרקוד 
הם נוגעים בי נוגעים בך נוגעים עוד ועוד 

תני לי יד תני לי מקום... 

זה אני מנגן לך מנגן לך ניגון 
זה אני שלוקח אותך לטיול 

תני לי יד תני לי מקום...


 
לך אלי

לך אלי תשוקתי, בך חשקי ואהבתי
לך לבי וכליותי, לך רוחי ונשמתי
לך ידי לך רגלי וממך היא תכונתי
לך עצמי לך דמי ועורי עם גוויתי

לך עיני ורעיוני וצורתי ותבניתי
לך רוחי לך כוחי ומבטחי ותקוותי

לך אהמה ולא אדמה עדי תאיר את אפלתי
לך אזעק בך אדבק עדי שובי לאדמתי

לך מלכות לך גאות, לך תאות תהילתי
לך עזרה בעת צרה, היה עזרי בצרתי

ומה אני ומה חיי ומה כחי ועוצמתי
כקש נדף מאוד נהדף ואיך תזכור משוגתי

ואור גנוז לפניך יהי סתרי וסוכתי
ותחת צל כנפיך תנה נא את מחיצתי.



 
וביניהם

כך עכבר העיר
לי מספר, בין בניינים
שהלילות שבעירו
הם החיים

ועכבר הכפר
בתוך שדה, כך לי אמר:
ריח מתוק של פרדסים
זה העיקר.

וביניהם, וביניהם,
אני הולך ואז חוזר
יש בי מזה, וגם מזה,
יש בי שניהם

אז עכבר הכפר,
על השקיעות הוא מספר
וידידו, זה מהעיר,
שוב ממהר.

וביניהם, וביניהם,
אני הולך ואז חוזר
יש בי מזה, וגם מזה,
יש בי שניהם

וביניהם, וביניהם,
על שפת הים שקט מוצא
ואז ברחוב סתם נהנה,
יש בי את זה




 
כמה אהבה

היה זה בוקר יום ראשון
העיירה עוד ישנה
והוא ממשיך ושר,
שר מול חלונה
נזכר איך הוא וחבריו
ישבו בבית קפה קטן
כשהיא יצאה לרחוב
כמו סופה אל ים
ליבו כמעט הפסיק לפעום
הוא התאהב בה במקום
כשהיא שלחה אליו מבט
העולם שתק

עכשיו כמעט חצי שנה
שהוא עוד שר אל חלונה
והיא סגורה אליו
דלת נעולה

ואז בליל ירח חם
מעייפות כמעט נרדם
נדלק האור שבחדרה
היא אליו יצאה

כמה אהב אותה
את יופייה
את האור בשערה
את עינייה השחורות
שהכל יודעות
כמה רצה אותה
רחוקה
מסוגרת בחדרה
מראשו היא לא יצאה
כמה אהבה

היה זה בוקר יום ראשון
העיירה עוד ישנה
והוא ממשיך ושר,
שר אל חלונה
ואת ההיא הוא כבר שכח
הקסם המתוק חלף
מאז נדלק אותו האור
שם בחלונה

כמה אהב אותה...



 
מרגישה בסרט

והיא שוב עוצרת, מרגישה בסרט 
לא שלה בכלל 
לא היא לא חושבת שהיא מאושרת 
ושזה חבל 

גשם מטפטף על גגות בתים 
שמש בוקר רחוקה 
כבר הרבה ימים זה אפור בפנים 
היא לא צוחקת היא לא בוכה 

והיא שוב עוצרת, מרגישה בסרט 
לא שלה בכלל 
לא היא לא חושבת שהיא מאושרת 
ושזה חבל 

מול מלון ישן, בית קפה קטן 
הוא מביט בה מחייך 
היא צוחקת גם, רוח מהים 
עוד כוס יין ונלך 

דיסקוטק מואר בבניין ענק 
כמה חופש יש בפנים 
די.ג'יי. מקומי, היא רוקדת שם 
היא לרגע באוויר 

ואז היא עוצרת, מרגישה בסרט 
לא שלה בכלל 
לא היא לא חושבת שהיא מאושרת 
ושזה חבל 





שער הרחמים

מסתובב בעיר הישנה
ורעש בא מכל פינה
אני מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
בדרך לשער הרחמים.

לא מביט סביב
לא מקשיב
איש חולם אני
וכך היה תמיד
אבל מכיר כבר
מכיר כבר את דרכי
הדרך אל שער הרחמים.

חי פעם רק פעם
יש טעם אין טעם
עם כח בלי כח
שער הרחמים.
בואי איתי יחד
בואי מתוך הפחד
כי את, גם את חלק
משער הרחמים.

השלטים מעל החנויות
משקיפים, על הרחובות
בתוך ליבי יש צעקה והיא גדולה
הראו לי את שער הרחמים.

חי פעם רק פעם...

תגובות

  • אלבום ביום - פינת האלבום היומי - מוזינג מגזין מוזיקה
  • "פילים במדבר" - סרט דוקומנטרי בהפקת Moozing על פסטיבל אינדינגב - מוזינג מגזין מוזיקה
Moozing © Copyright 2014, All Rights Reserved בניית אתרים  בניית אתרים מוזינג - מגזין מוזיקה פותח ע"י