X

הרשמה לאמנים, הרכבים ולהקות בלבד



לסיום ההרשמה עליכם לאשר ולהסכים לתקנון האתר

שיחזור סיסמה שאבדה


חדשות מתפרצות

עידן זכויות היוצרים - כשהאמנים לוקחים את הכוח לידיים

נתן ינקוביץ’ 21:39:18 06/05/16  תגובות


בחודש האחרון ביונסה ורדיוהד הטילו מורא על עולם המוזיקה הדיגיטלי והראו שחוקי המשחק השתנו - הכוח כעת נמצא בידיהם. אך האם זהו סימן טוב לקהל המעריצים?


בשנת 93' לפרינס נמאס לחלוטין מחברת התקליטים שלו וורנר בראדרס. התמימים מהוליווד חשבו שהם יוכלו לקבוע לו כמה ואיך לנגן. מספר רב של תקליטים בפרק זמן קצר מדי הפכו אותו למוצר שחוק, כך על פי החליפות. אם יתמקד, יוכלו לשווק אותו יותר טוב. כך אמרו לאיש שבמותו הותיר 800 מיליון דולר לאחותו. פרינס רוג'רס נלסון הקטן ממיניאפוליס עשה להם נא באוזן, והחליף את שמו לסימן בלתי מוסבר, על אף שנשאר בלייבל. The Artist Formely known as Prince חזר לשמו המקורי רק בשנת 2000, כשהחוזה מול האחים הסתיים. בינתיים מכירות התקליטים ירדו…
 

 

עשור וחצי לאחר מכן, פרינס, אקסצנטרי וחרדתי כהרגלו, מחליט שאף שיר שלו לא יוסטרם ביוטיוב. ומי שלא טוב לו, יום טוב לו. הקדושה הרבה שעטפה את יצירתו של פרינס היא זו שהפכה את היצירה שלו לכל כך אבסולוטית. יהיה זכרו לברכה,  יכול הוא לישון בשקט. הדוגמה אותה נתן היא מגדלור ליוצרים אחרים.
 

כשאתה הפאוור קאפל הכי חזק בתעשייה אתה יכול לעשות פחות או יותר מה שאתה רוצה. ג'יי זי וביונסה , האליטה החדשה של המוזיקה, החליטו ככל הנראה תוך כדי קוויאר ושמנת בבראנץ' ניו יורקי על האסטרטגיה המבריקה של שחרור האלבום השישי של גברת נואלס. בתוך המהלך היחצ"ני המבריק שהוא "לימונדה" בלט אחד הסממנים המובהקים ביותר לשוני התפיסתי ומתן המשקל לנושא זכויות היוצרים. ההתעקשות שלא לשחרר חומרים לשירותי הסטרימינג החינמיים עד שכבר אין ברירה הפכה את ביונסה לאשת ברזל עוד יותר גדולה מכפי שהייתה. Tidal שירות הסטרימנג שבעלה ג'יי זי עומד בראשו, הוא שמחזיק בזכויות הבלעדיות, ובמחי החלטת צהריים מהירה אחת, Tidal החזיקה בביצים את עולם התקשורת ביד אחת ואת קהל המעריצים ביד שניה. הבאז התקשורתי היה גדול כל כך שבתוך המולת הלייקים נבלעה המוזיקה.
 

רדיוהד, ככל הנראה הלהקה החשובה ביותר של דור ה Y, צרכני הדיגיטל הכבדים בעולם כיום, פועלת כבר שנים לבטל את המרחק בין מעריציה לבין המוזיקה של הלהקה. ההרכב הבריטי שנוסד בשנות התשעים, תקופה בה קסטות עדיין היוו חלק מרכזי ממכירות המוזיקה בעולם, מוכרים מוזיקה ישירות למעריציהם במחירים שנעים סביב האפס כבר שנים רבות. הניסוי ה"או כל כך רדיוהדי" שהתרחש בתחילת מאי, בו "הסירה" עצמה הלהקה מן האינטרנט (פייסבוק, טוויטר ועמוד רשמי… c'est tout) וקדם לשחרורו של שירם המצוין והחדש "Burn the Witch" הוא דוגמא מובהקת למה יכול להתרחש אם נשאיר את הכוח בידי מנגנוני השליטה היום - הפייסבוקים, הגוגלים, היוטיובים וגם - חברות התקליטים והספוטפיי למיניהם. בהפוך על הפוך הראתה רדיוהד מה יכול לקרות כשהזכויות ניתנות למי שלא ראוי להם. בשלישי במאי באמת הוסר חלק ניכר מהאוסף של רדיוהד מספוטפיי, ולא לראשונה, כתוצאה מהעברת בעלות על זכויות הארכיון של הלהקה הותיקה. 
 

אצלנו שירותי הסטרימינג עדיין בתוליים, אך אם בעולם משלמים סנטים בודדים על השמעה, קשה להבין מה בפועל יקבלו כאן האמנים שהוא שונה במהותו ממה שמתרחש בעולם הרדיו ותמלוגי האקו"ם. בכל מקרה המעט שהישראלים בכל זאת מוכנים לשלם באופן קבוע על מוזיקה הופך את הדיון לעקר. לעומת זאת ברחבי העולם הדיון על זכויות יוצרים הופך מעשי יותר ויותר. לפרקים התסריט בבית המשפט סוטה לכיוון הקומדיה האבסורדית  - כמו התביעה של ספיריט נגד לד זפלין על הלחן מ "Stairway to Heaven" - אך לפעמים הדיון הוא ענייני ונוגע בשאלה מרכזית: של מי השיר הזה. השאלה מי מחזיק בפועל את הכסף של האמנים אינו נחלתם של אמני שוליים בלבד. אפילו טיילור סוויפט הגדולה נכנסה ראש בראש באפל. 



עולם המוזיקה  העשיר כל כך שאנו מכירים, מסתכם לעתים קרובות מדי בהעברת קבצים באמצעות שרתים, יש סכנה מוחשית שיום אחד כל זה יעלם. ולמרות שרדיוהד לא הלכו עם הניסוי הדיגטלי עד הסוף (ולא הסירו לדוגמא את שיריהם מיוטיוב, אפילו לשעה נגיד…) הם הוכיחו שאם נמשיך להישען על פייסבוק וגוגל וספוטפיי (השנוא כל כך על טום יורק) יכול מאוד להיות שיום אחד נשאר חרשים ואילמים מול שגיאת 404. 
 

כאשר מערבבים מוזיקה וכסף לרוב יוצא קוק. זה מה שהראו בסדרה המצוינת ויניל. היום כשמערבבים מוזיקה וכסף, יוצא - עוד כסף. כמויות המידע הן הרי אינסופיות, ועל אף שאנו חיים בעידן בו פוטנציאלית אנו מסוגלים לשמוע רק מה שאנחנו רוצים בכל זמן נתון, האם אנו זוכרים בכלל שאת כל הכוח האדיר הזה מניעים תמיד מנגנונים כלכליים?

 

תגובות

  • אלבום ביום - פינת האלבום היומי - מוזינג מגזין מוזיקה
  • "פילים במדבר" - סרט דוקומנטרי בהפקת Moozing על פסטיבל אינדינגב - מוזינג מגזין מוזיקה
Moozing © Copyright 2014, All Rights Reserved בניית אתרים  בניית אתרים מוזינג - מגזין מוזיקה פותח ע"י