X

הרשמה לאמנים, הרכבים ולהקות בלבד



לסיום ההרשמה עליכם לאשר ולהסכים לתקנון האתר

שיחזור סיסמה שאבדה


חדשות מתפרצות

2Pac - All eyes on me - 1996

בועז עובד שלום 11:10:02 21/02/15  תגובות


בספטמבר 96' נישאו כל העיניים לעבר שערי שמיים עת קיבלו הם בחזרה את חלקת האלוהות שנשא עמו בחוצפה כה רבה, עלי אדמות, בחור שחור בן 26 עם ארבעה חורי קליע בגופו.

גם מתעבי הגנגסטה-ראפ הבינו עוד בזמנו שמדובר בתופעה חד פעמית של כשרון, בטחון עצמי ואמת אשר חצתה את גבולות השיכונים בארה"ב והביאה את הז'אנר לאוזניים עולמיות.
טופאק היה משורר, שחקן וראפר פנומנלי, אך יותר מכל היה אדם שחור כועס ונועז אשר ראה את עצמו כמנהיג של קהילה. אלבום כפול זה אשר יצא תחת הלייבל Death Row'' (שלמידת המעורבות שלו עמו יש המייחסים סיבות להירצחו) הוא האלבום האחרון שהוציא בחייו והפופולארי שביניהם.

טופאק היה קוטבי כמלך החיים והמוות - מצד אחד צעיר שחור יהיר וחסר פחד עם נטיה להסתבך, מצד שני אמן רגיש בעל אבחנה מדויקת למצוקות החברה בו ניכר מצפון גדול. הקוטביות הזו באה לידי ביטוי גם בהרכב הטקסטים באלבום; לצד שירי האגו הגנגסטרי האופייניים מצויות פנינות ליריות מפתיעות בבגרותם ובהם קיימת המון ביקורת כלפי קהילתו לנוכח התבוססותה בפשע וסמים (''Shorty gonna be a thug'', ''wonder why they call you b**ch'')  ודרכם היה מטיף לה לנטוש את הדרכים המקולקלות.

טופאק רכש לעצמו אויבים, סגנונו הבלתי מתפשר והצלחתו המסחררת יצרו לו הרבה כאלו אשר לכבודם נהג הוא להגדיש את הסאה כאשר המשיך להתגרות בהם בריש גלי. אך כל אלו היו רק תפאורה לאמת שבליבו של בחור סוער זה, ולאותנטיות הנדירה שלו אשר בזכותם דמותו לבשה (ועדיין לובשת) מעמד מיתי ונצחי.

 

תגובות

  • אלבום ביום - פינת האלבום היומי - מוזינג מגזין מוזיקה
  • "פילים במדבר" - סרט דוקומנטרי בהפקת Moozing על פסטיבל אינדינגב - מוזינג מגזין מוזיקה
Moozing © Copyright 2014, All Rights Reserved בניית אתרים  בניית אתרים מוזינג - מגזין מוזיקה פותח ע"י